פוסטים על גדילה רוחנית
גדילה רוחנית
במהותו של כל יצור חי נמצא הצורך לגדול ולהתפתח. הצורך הזה מקודד בכל תא חי וגורם לזרעים להפוך לצמחים ולתינוקות להפוך לאנשים בוגרים. גם המערך הנפשי שלנו הוא מערכת אורגנית שבתוכה קיים הצורך לגדול ולהתפתח. ברמה הבסיסית ביותר הצורך הזה מתבטא במשיכה המינית, שהיא הבסיס להמשכיות הפיזיולוגית שלנו. אולם הצורך הנפשי לגדול ולהתפתח הוא עמוק בהרבה, מכיוון שפוטנציאל ההתפתחות של הנשמה שלנו הוא גדול בהרבה מההמשכיות הפיזיולוגית. הצורך הנפשי לגדול מתבטא בחוסר השקט שאנו חשים כל הזמן. בתגובה לחוסר השקט הזה התודעה שלנו מייצרת אשליות שונות, שנותנות לנו מרגוע זמני. אנו רודפים אחרי קריירה, אידאולוגיה, השכלה, מערכות יחסים והצלחה חומרית, מתוך אמונה שהם יתנו מרגוע לחוסר השקט שלנו. אולם כל הדברים האלה מספקים רק רגיעה זמנית, ואחריה חוזר חוסר השקט וממשיך לבעבע בתוכנו. אפשר להעביר את כל החיים ברדיפה אחרי אשליות, אולם לעתים קורה שאנו מתעוררים ומתחילים לחפש פתרונות אמתיים. כל הדברים שאנו עושים בחיים הרגילים הם בממד האופקי, אולם הגדילה הרוחנית שלנו מתממשת בממד האנכי. כדי לממש את הפוטנציאל הרוחני המודעות שלנו צריכה להתעלות מעל לרמת הקיום הרגילה שלנו. לשם כך אנחנו זקוקים לאנרגיה, אנו חייבים להשקיע מאמץ מודע לאורך זמן כדי לאפשר לתהליך הגדילה הרוחנית להתממש בתוכנו. טכניקות רוחניות כמו מדיטציה מיועדות בדיוק לשם כך. תרגול מדיטציה לאורך זמן מאפשר למודעות שלנו להתעלות מעל החיים הרגילים ולממש את הפוטנציאל שטמון בנו.מדיטציה בחיי היומיום
סטוארט – המורה שלי – אמר את הדברים הבאים בסופו של שבוע מרוכז של תרגול מדיטציה: "אני חוזר לניו יורק הלילה, אבל לפני שאעזוב חשוב לי שתבינו שהשבוע הזה שבמהלכו תרגלנו מדיטציה היה קל יחסית. המבחן האמיתי יגיע כשתהיו בבית או בעבודה; הוא יגיע בזמן שאתם נוהגים ברכבכם או כשאתם מבלים עם חברים או קוראים עיתון; המבחן מגיע כשדברים משתבשים ואינם מתנהלים כמו שתכננתם; כשאתם עייפים וחסרי סבלנות ואינכם מסוגלים לסבול יותר את קולו הצורם של האדם שיושב בשולחן שלידכם." (המובאה מתוך הספר "אור בירושלים"). למה הכוונה? חיי היומיום מביאים לנו כל הזמן סיטואציות שמוציאות אותנו מאיזון. חלק מהסיטואציות האלה הן מקריות אולם את חלקן אנו מושכים לעברנו באופן לא מודע. הקארמה שלנו – אותו כוח משיכה נסתר שנמצא בתוך התת מודע שלנו – מושכת אלינו סיטואציות שדרושות לנו על מנת לגדול ולהשתחרר. כל סיטואציה כזאת מעמידה למבחן את היכולות שרכשנו במהלך תרגול המדיטציה: האם נצליח להשתמש בסיטואציה על מנת לגדול, או שהסיטואציה תסחט מאתנו כל טיפה של אנרגיה. בהיבט הרוחני כל סיטואציה כזאת היא מקור פוטנציאלי של תזונה, שדרושה לגדילה שלנו. אם נצליח "לאכול" את הסיטואציה נגדל ונשתחרר ממנה; אם לא נצליח הסיטואציה "תאכל" את כל האנרגיה שלנו. תרגול המדיטציה מספק לנו את הכלים ואת החוזק הפנימי לחיות את חיי היומיום בדרך כזאת. אנו לומדים לשמור על לב פתוח, אך במקביל גם לשמור על ריחוק (detachment) - לא להיסחף לתוך הדרמה שהסיטואציה יוצרת. בדרך זו אנו משתחררים בהדרגה מהקארמה שלנו. אנו לומדים להיות אסירי תודה עבור כל סיטואציה שהחיים מביאים לנו.שקטי פאט
שקטי-פאט – העברה של אנרגיה ממורה לתלמיד – היא מרכיב מרכזי בשיטות הלימוד ההודיות הקלאסיות. גם שיטת המדיטציה של רודי (סוואמי רודרננדה) מבוססת על העברה כזאת של אנרגיה. ג'ון מאן, אחד התלמידים הוותיקים של רודי מתאר בספרו Before the Sun את הפעם הראשונה שבה הוא תרגל מדיטציה עם רודי: "ישבתי בחנות הקטנה שלו והבטתי בו. לא היה לי מושג למה לצפות, למרות שצפיתי בו עובד עם תלמידים פעמים רבות. בתחילה ראיתי מולי את פניו המוכרות, העגולות והידידותיות; אולם מיד אחר כך הבעת פניו השתנתה לפתע. חשתי בכוח שזורם לתוכי. הדבר נמשך במשך מספר דקות. לאחר הוא הפסיק לעבוד אתי. זאת הייתה הפשטות בהתגלמותה – חיוניות טהורה שמועברת מאדם אחד לשני. אולם במקביל ידעתי בתוכי שלא אמצא את מה שחוויתי כעת בשום מקום אחר בעולם. במהלך השבועות שחלפו התעוררה בתוכי בעוצמה גוברת והולכת ההבנה, שההתנסות הזאת – הסמויה מהעין, השקטה והכמעט מקרית – היא הדבר החשוב ביותר שקרה לי בחיי." פאול ברנטון מתאר בספרו A Search in Secret India את המפגש הראשון שלו עם ראמאנה מהרישי באופן דומה: "משהו באדם הזה מרתק את תשומת ליבי בדומה ללוחות פלדה שנמשכים למגנט. אינני יכול להסיט את מבטי ממנו. הבלבול הראשוני שלי, המבוכה שלי עקב ההתעלמות שלו ממני, מתפוגגים בהדרגה ככל שהמשיכה המוזרה הזאת אוחזת בי יותר ויותר בחוזקה. אולם רק לאחר שעוברת שעה, בתוך הסצנה הבלתי רגילה הזאת, אני מתחיל להיות מודע לשינוי שקט ועוצמתי שמתרחש בתודעה שלי. אחת אחר השנייה נושרות ממני השאלות שאותן הכנתי בקפדנות רבה ברכבת לפני שהגעתי. כל השאלות האלה מאבדות כעת את חשיבותן; כל הבעיות שהטרידו אותי מאבדות את חשיבותן. כל מה שאני יודע הוא שנהר איתן של שלווה זורם בקרבתי, והשלווה הזאת חודרת לתוך ההוויה הפנימית שלי. שהתודעה שלי, שמתייסרת מרוב מחשבות, מתחילה להגיע למנוחה." רודי ראה בהעברת אנרגיה ממורה לתלמיד את המהות של התרגול הרוחני. כך הוא מסביר זאת באחת ההרצאות שלו שלקוחה מהספר Rudi – In His Own Words : "ההוראה הרוחנית קיימת כאנרגיה. האנרגיה הזאת, אותו מרכיב מופשט, הוא הדבר שבו אנו מעוניינים. אנשים תמיד חושבים שניתן להשיג לימוד, ידע וחכמה באמצעות מלים. אולם המלים מייצגות רק את הקליפה, את הקרום החיצוני שעוטף את הידע. ידע רוחני קיים בצורה בלתי מוחשית. ניתן לשאוב אותו מאנשים אחרים. הוא איננו שייך להם ולכן הם אינם יכולים למנוע ממישהו לקבל אותו. הוא נמצא כאן על מנת שניקח אותו. הרוחניות היא אנרגיה מעודנת; היא נפרדת ומנותקת מהאדם שלו היא ניתנה, או ממי שיש לו את היכולת להעביר אותה. אם ננסה ללמוד מאנשים כאלה באופן אינטלקטואלי, אם ננסה להבין את מחשבותיהם, לא נצליח לקבל את הידע שלהם. אי אפשר לקבל את הסוד של מישהו אחר באמצעות חיטוט בתוך מחשבותיו; ככל שנפעיל יותר לחץ כך תגדל ההתנגדות. הדרך לקבל מהם היא להיות פתוחים, להתמסר ולהישאר פתוחים. באופן זה ניתן למשוך לתוכנו את מה שקיים בהם, ניתן לקחת את התזונה ואת האנרגיה שקיימת אצלם. באמצעות תהליך זה אנו מרחיבים את הידע הרוחני שלנו."למה מדיטציה?
לעתים קרובות אני נשאל מדוע כדאי לתרגל מדיטציה. האם זאת דרך להירגע, להשקיט את המחשבות, להרגיש טוב יותר? מצד אחד התשובות האלה הן נכונות: תרגול המדיטציה אמנם מביא לרגיעה, לתודעה שקטה ולהרגשה טובה יותר; אולם מצד שני כל התשובות האלה הן חלקיות. המטרה של תרגול המדיטציה היא לממש את פוטנציאל ההתפתחות שקיים בתוכנו. הכוונה היא לאבולוציה של התודעה; למימוש של פוטנציאל רוחני שקיים בנו ושחורג לחלוטין מההתנסות הרגילה שלנו. הנקודה החשובה היא שמדובר בתהליך אורגני שדומה במהותו לכל תהליכי ההתפתחות והגדילה שאנו רואים בטבע. בכל יצור חי מתרחש תהליך של חילוף חומרים (מטבוליזם) שמשמעו קליטת חומרים מהסביבה ושימוש בהם להפקת אנרגיה. המערכת הנפשית שלנו פועלת על פי עקרונות דומים; על מנת לגדול ולהתפתח היא צריכה לקלוט "חומרים" מהסביבה שלה ולהשתמש בהם על מנת להפיק את האנרגיה שדרושה לגדילה הרוחנית שלנו. ה"חומרים" שמהם נבנית המערכת הנפשית שלנו אינם פיזיים, אלא נפשיים. אלה הם כל המתחים, הפחדים, החרדות, חוסר השקט וכל שאר הבעיות הרגשיות שמהם אנו סובלים. כל הדברים האלה יכולים לשמש כחומר גלם להתפתחות שלנו אם נדע איך להשתמש בהם. תפקידו של התרגול הרוחני (מדיטציה) הוא לאפשר לתהליך הזה של חילוף חומרים נפשי לקרות בתוכנו. באמצעות שימוש מודע בנשימה, בריכוז ובתחושה של הכרת תודה אנו מחזקים את המערכת הנפשית שלנו שאחראית על חילוף החומרים הנפשי. אנו לומדים להפוך את כל הזבל שלנו לאנרגיה גבוהה.פרח הלוטוס
בתרבויות שונות אנו מוצאים דימויים של המערכת הנפשית-רוחנית לעולם הצומח. בתרבות ההינדית-בודהיסטית משתמשים באופן תכוף בדימוי של פרח הלוטוס; בתרבות העברית העולם הרוחני מכונה לפעמים עץ החיים. דימויים אלה אינם רק ביטויים אומנותיים, אלא הם מצביעים על מציאות אמתית. המערכת הנפשית שלנו היא מערכת אורגנית והתהליכים שמתרחשים בה, כאשר אנו עולים על דרך של גדילה רוחנית, דומים לתהליכים שמתרחשים בטבע, בעיקר בעולם הצומח. פרח הלוטוס משמש כסמל מכיוון שהוא פורח מעל פני המים, אולם השורשים שלו יונקים מתוך הביצה. המערכת הנפשית שלנו עובדת באופן דומה, על מנת שנוכל לפרוח אנחנו צריכים לינוק מתוך הביצה של עצמנו. אנחנו צריכים ללמוד להשתמש בכל המתחים והבעיות שלנו כחומר גלם לגדילה שלנו. מערכת השורשים של הצמח יונקת מתוך האדמה את התזונה שלה הוא זקוק; תזונה זו מורכבת מפגרים של בעלי חיים, מהפרשות ומשאריות שונות. כל הזבל האורגני הזה הופך לחומר גלם שמשמש את הצמח בתהליך הגדילה שלו, שבסופו הוא נותן פרחים ופירות. התהליך הנפשי של ההתפתחות הרוחנית הוא מאוד דומה; כל הזבל הרגשי והנפשי שלנו צריך להפוך לחומר גלם שישמש את הגדילה שלנו. המערכת הנפשית שתפקידה לממש את התהליך הזה היא מערכת הצ'קרות. אולם על מנת שמערכת הצ'קרות תפעל נדרשת מודעות. אנו חייבים לבצע עבודה מודעת על מערכת הצ'קרות על מנת שתפעל ותממש את הפוטנציאל שלה. המטרה של מדיטציה היא לאפשר לתהליך האורגני הזה לקרות בתוכנו. מדיטציה היא בסה"כ אימון נפשי בדומה לאימון פיזי שאנו עושים בחדר הכושר. בדומה לאימון הפיזי שמטרתו לחזק את הגוף, תרגול המדיטציה נועד לחזק את מערכת הצ'קרות על מנת שתוכל להפוך את כל הזבל הרגשי והנפשי שלנו לחומר גלם להתפתחות הרוחנית שלנו.מדיטציה והתפתחות התודעה
המערך הנפשי שלנו אחראי לאינטראקציה שלנו עם עצמנו ועם כל מה שסובב אותנו, והוא קובע את האופן שבו אנו מגיבים לכל סיטואציה. לשם פשטות הבה נכנה את המערך הנפשי הזה בשם "תודעה". המונח תודעה מתייחס לכל הפעילויות הנפשיות שלנו: תחושות, רגשות ומחשבות. אנו נוטים להתייחס לתודעה כאל דבר נתון, אוסף של תכונות שנולדנו אתו ושמהווה את האישיות שלנו. אולם למעשה התודעה שלנו היא ברת שינוי, ויתרה מכך אנו משתמשים רק בחלק קטן מהפוטנציאל שלה. בהרבה מובנים התודעה דומה לגוף הפיזי. במהלך כל התקופה שמלידתנו ועד הפיכתנו לאנשים בוגרים הגוף הפיזי שלנו עובר שינויים: הוא גדל ומתפתח עד שהוא מגיע לתצורה הסופית שלו. ההתפתחות של גופנו איננה מקרית, אלא מוכתבת באמצעות סדרת הוראות מדויקת שנמצאת בתוך הגנים שלנו. אולם על מנת שהגוף יתפתח ויוכל לממש את הפוטנציאל שלו הוא זקוק לאנרגיה שאותה אנו מקבלים מהסביבה שלנו. בגוף האדם, כמו אצל כל יצור חי, קיימת מערכת משוכללת מאוד שיודעת לקחת חומרי גלם מהסביבה, ולהפוך אותם בתהליך כימי מורכב ביותר לאנרגיה שדרושה לנו לצורך קיומנו והתפתחותנו. גם לתודעה שלנו יש פוטנציאל להתפתחות שמקודד בתוכה. על מנת שהתפתחות התודעה תקרה אנו צריכים לעבור דרך רצף של סיטואציות בחיים, שאותן אנו "מושכים" לעברנו באופן בלתי מודע. בטרמינולוגיה ההינדית/בודהיסטית רצף הסיטואציות האלה נקרא "קארמה". בדומה לתהליך הגדילה הפיזי גם לתהליך הגדילה הרוחנית נדרשת אנרגיה שאותה ניתן לקבל מהסיטואציות השונות שהחיים מביאים לנו. בדומה לגוף הפיזי גם לתודעה ישנה "מערכת עיכול" שתפקידה לקחת לתוכה את "חומרי הגלם" הנפשיים שאותם אנו מקבלים מנסיבות חיינו ולהפוך אותם לאנרגיה שלה אנו זקוקים לצורך התפתחותה. מערכת העיכול הנפשית הזאת מכונה בטרמינולוגיה ההינדית/בודהיסטית "מערכת הצ'קרות". אולם ישנו הבדל אחד מהותי בין תהליך ההתפתחות הפיזי לתהליך של התפתחות התודעה. המערכת הפיזיולוגית שלנו היא אוטונומית: כל התהליכים שקורים בגוף שלנו ומאפשרים את הגדילה וההתפתחות שלו מתבצעים מעצמם, ללא צורך במודעות כלשהי מצדנו. לעומת זאת התודעה איננה יכולה להתפתח ללא תרגול ומאמץ מודע מצדנו. על מנת שמערכת העיכול הנפשית שלנו תתפקד ותספק את האנרגיה שדרושה לתהליך ההתפתחות הרוחנית, אנחנו צריכים להפעיל אותה באופן מודע. כאשר אנחנו לא עושים את זה חומרי הגלם הנפשיים הופכים למתחים שהולכים ומצטברים בתוכנו. כתוצאה מחוסר התפקוד של מערכת הצ'קרות אנחנו צוברים במהלך חיינו עוד ועוד מתחים שמתבטאים בבעיות רגשיות ולעתים גם במחלות. כולנו סובלים ממגפה כלל עולמית שנקראת "בעיות רגשיות", שנובעת מהצטברות של מתחים בתוכנו. תרגול המדיטציה מאפשר לנו לטפל בבעיה ולא בסימפטומים שלה. אנו מחזירים את מערכת העיכול הנפשית שלנו לתפקוד תקין ובאופן זה מממשים את הפוטנציאל שקיים בתודעה שלנו. לרשותם של המתעניינים בתרגול מדיטציה עומד היצע גדול של טכניקות. חשוב להבין שטכניקות שונות של מדיטציה אינן מתחרות אחת בשנייה. כל אחד מאתנו הוא שונה, ולכן לאנשים שונים עשויות להתאים טכניקות שונות. אפשר להשוות זאת לעיסוק בפעילות גופנית. כולם מבינים שחשוב לעסוק בפעילות גופנית, אולם אנשים שונים יבחרו בסוגים שונים של פעילויות גופניות על פי ההעדפות שלהם. אולם ישנה נקודה חשובה שלפעמים חומקת מאתנו. מכיוון שעומד לרשותנו היצע גדול של טכניקות תרגול אנו נוטים "לטעום" מכל טכניקה, אולם לא מתמידים באף אחת מהן. חשוב להבין ש"טעימות" לא באמת מאפשרות לנו לקבל את התזונה הפנימית שלה אנו זקוקים. או במלים אחרות הנטייה הזאת "לדלג" משיטה לשיטה לא תביא לנו תוצאות. אם אנו רציניים בנוגע לתרגול המדיטציה, צריך לבחור שיטה שעובדת עבורנו ולהתמיד בתרגול לאורך זמן. רק כך ניתן להשיג את התוצאות שהדרך יכולה להביא.מערכת הצ'קרות
דברים רבים נכתבים בנוגע למערכת הצ'קרות. אולם הדבר החשוב ביותר שעלינו לדעת בנוגע למערכת הצ'קרות שלנו הוא שהיא איננה מתפקדת, או מתפקדת באופן חלקי מאוד. אנו יוצאים לעולם מצוידים במסכה שבעזרתה אנו מנסים להציג את התדמית של עצמנו. אולם מתחת למסכה הזו מתחבא הר של בעיות רגשיות. חוסר בטחון, פחדים, חרדות, מתחים, חוסר שקט, מחשבות טורדניות – כל הדברים האלה נמצאים בתוכנו במינונים שונים. אפשר לדמות את החיים הפנימיים שלנו לסיר רותח שמעליו אנו מחזיקים בכוח מכסה ומשתדלים ששום דבר לא יגלוש החוצה. זוהי האינדיקציה הברורה ביותר לכך שמערכת הצ'קרות שלנו איננה מתפקדת. המתחים שאנו מייצרים הולכים ומצטברים בתוכנו במהלך השנים, ככל שאנו מתבגרים. הם מעיקים על החיים הפנימיים שלנו ועם הזמן מתחילים להשפיע גם על הבריאות של הגוף הפיזי שלנו. נקודת ההתחלה של התרגול הרוחני היא התובנה הזאת שמשהו בתוכנו איננו מתפקד כמו שצריך; שאנו זקוקים לשינוי. במהלך התרגול הרוחני אנו צריכים לעבור דרך שני שלבים. בשלב הראשון אנו צריכים ללמוד להשתמש במתחים שלנו על מנת לגדול. מערכת הצ'קרות היא מעין מערכת עיכול נפשית, היא יכולה להפוך את כל אותם מתחים שממררים את חיינו לחוזק פנימי. כשאנו מתחילים להבין את התהליך הזה אנו רואים שהבעיות שממטרידות אותנו אינן דבר רע, הן למעשה חומר הגלם שעליו נבנית ההתפתחות הרוחנית שלנו. זהו למעשה תהליך של מיחזור שזהה לתהליכים שאנו רואים בטבע. מערכת השורשים של כל צמח יונקת לתוכו הפרשות ושאריות של בעלי חיים; הצמח הופך את כל החומרים האלה לפרחים, לפירות ולחמצן שמזין את האטמוספירה. במקביל מערכת צ'קרות מתפקדת יכולה להפוך את כל המתחים והבעיות הרגשיות שלנו לחוזק פנימי שמאפשר לנו ליצור קשר עם האנרגיה היצירתית הגבוהה. בשלב השני של התרגול התודעה שלנו מתחילה להתרחב וליצור קשר עם האנרגיה היצירתית הגבוהה של היקום. חשוב להבין שהחוויה הרוחנית היא מחוץ להתנסות הרגילה שלנו בעולם הפיזי; זאת הסיבה שלתיאורים השונים שלה יש תועלת קטנה מאוד. האנרגיה היצירתית של היקום היא אינסופית והחיבור אליה מאפשר לנו לתת אותה לסביבתנו. במקום לזהם את האטמוספירה עם המתחים שלו אנו יכולים להזין אותה באנרגיה יצירתית גבוהה. התהליך של גדילה רוחנית איננו לינארי וישנם מקרים שבהם אנו חווים התרחבות של התודעה לפני שלמדנו להשתמש במתחים שלנו בחיי היומיום. עם כל זאת לאורך זמן השלב השני נסמך על השלב הראשון. כדי שנוכל להיות כלי לאנרגיה היצירתית הגבוהה אנו זקוקים למערכת צ'קרות חזקה ומתפקדת; מערכת שמסוגלת להפוך כל סיטואציה שהחיים מביאים למרכיב בתזונה פנימית שלנו. בניין איננו יכול להיבנות על יסודות רעועים.דף הבית של מדיטצית קונדליני יוגה
אלי מלכי - כל הזכויות שמורות © 2020.