דף הבית סקירות וטיפים תנאי שימוש שאלות גולשים מדריך למשתמש שיטת החישוב אודות צור קשר תיקי השקעות
 

קטגוריות

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

  שם מלא
  
  טלפון
  
   טלפון נייד
  
    דואר אלקטרוני
  
   הודעה
  
 




Subscribe in a reader


Add to Google
 
     יחס המינים והמשבר הכלכלי    

יולי 2010

הסקירה התפרסמה גם במגזין יועצי ההשקעות של ה- The Marker.
גרסא אנגלית של הסקירה -
How Chinese boys jacked up America's deficit
התפרסמה במהדורה האנגלית של עיתן הארץ.

הגל השני של המשבר הכלכלי שהכה ביבשת אירופה, המחיש שחוסר יציבות איננו נחלתם הבלעדית של מוסדות פיננסיים, אלא גם של מדינות שלמות. עבור כלכלנים רבים עובדה זו איננה מהווה הפתעה, מכיוון שמזה שנים הם טוענים שהמערכת הכלכלית העולמית נמצאת בחוסר איזון כרוני. הסיבה לטענה זו קשורה למונח כלכלי, טכני במקצת, שנקרא "החשבון השוטף" - שבדרך כלל איננו זוכה לחשיפה בעיתונות הכלכלית.

החשבון השוטף מייצג את השורה התחתונה במערכת היחסים הפיננסית בין כל מדינה לשאר העולם. בדיוק כמו במשק בית רגיל, ההכנסה של תושבי המדינה, שמכונה בעגה הכלכלית "ההכנסה הלאומית", מתחלקת לשלושה שימושים: צריכת מוצרים ושירותים, תשלומי מסים, וחיסכון. החיסכון משמש למימון השקעה בנכסים קבועים, הן לשימושם של משקי הבית (בתי מגורים) והן לשימושו של הסקטור העסקי (מבנים לתעשייה, למסחר ולמשרדים, ציוד, מכונות וכיוב'). מכיוון שרק לעתים נדירות ישנה התאמה מדויקת בין רמת החיסכון המקומית לביקוש להשקעות, כל מדינה מייבאת או מייצאת הון זר. כאשר מדינה מייבאת הון מחו"ל יש לה גירעון בחשבון השוטף, וכשמדינה מייצאת הון לחו"ל יש לה עודף בחשבון השוטף. למעשה החשבון השוטף הוא מעין תמונת ראי של רמת החיסכון בכל מדינה. במדינות שבהן יש גירעון בחשבון השוטף רמת הצריכה גבוהה מידי ביחס להכנסה הלאומית ולכן אין מספיק חסכון מקומי; במקביל במדינות עם עודף בחשבון השוטף רמת החיסכון גבוהה מידי ביחס לביקוש המקומי להשקעות ולכן המדינה מייצאת הון לחו"ל. כשלעצמם, גירעון או עודף בחשבון השוטף אינם בהכרח בעייתיים, אלא אם כן הם נהפכים לכרוניים. הטבלה שלהלן מציגה את מצבו של החשבון השוטף (שנמדד כאחוז מהתמ"ג) במספר מדינות בעשור האחרון.




הדבר הראשון שבולט לעין הוא זהותן של שלושת המדינות עם הגירעונות הגבוהים ביותר בחשבון השוטף: יוון, פורטוגל וספרד. בשלושת המדינות האלה היה הגירעון השוטף ביחס לתמ"ג באזור ה- 10% ומעלה כבר ב- 2006 (ביוון הוא הגיע ל- 14% כבר ב- 2007). כמו שקורה לעתים קרובות במשברים פיננסיים – הכתובת נמצאת על הקיר במשך זמן רב. הבעיה היא שכשהכלכלה צומחת מדינות יכולות לחיות עם גירעון בחשבון השוטף במשך שנים רבות וכתוצאה מכך נוצרת שאננות לבעיה. היו אפילו כלכלנים שטענו בזמנו שגירעון מתמשך בחשבון השוטף איננו מהווה בעיה כלל.

התופעה השנייה שממחישים הנתונים בטבלה היא שרוב המדינות המפותחות נמצאות בגירעון מתמשך בחשבון השוטף בעוד שחלק ניכר מהמדינות המתפתחות נמצאות בעודף מתמשך. מכיוון שהחשבון השוטף מייצג את מצבה של המדינה ביחס לשאר העולם, החשבון השוטף המצרפי של כל המדינות בעולם חייב להתאפס. כלומר, העודף המתמשך בחשבון השוטף של מדינות כמו: סין, יפן, גרמניה ורוסיה הוא תמונת ראי של הגירעון המתמשך בחשבון השוטף של ארה"ב וחלק ממדינות אירופה. כדי להמחיש זאת מוצגים בטבלה הבאה נתוני החשבון השוטף של ששת המדינות שהיו יבואניות ההון הגדולות ביותר ומולן ששת המדינות שהיו יצואניות ההון הגדולות ביותר, בשלושת השנים האחרונות.



ראשית ניתן לראות כיצד יבוא ההון מתקזז מול יצוא ההון: סה"כ הגירעונות בחשבונות השוטפים של ששת יבואניות ההון מתקזז עם סה"כ העודף של ששת יצואניות ההון. בנוסף לכך, המספרים האבסולוטיים ממחישים שיבואנית ההון הגדולה ביותר היא ארה"ב שהגירעון השוטף שלה ב- 2009 היה 418 ביליון דולר. מי מממן את הגירעון הענק של האמריקאים? מסתבר שהמקור העיקרי הם תושבי סין שהעודף בחשבון השוטף שלה ב- 2009 היה 284 ביליון דולר. קל להבין את חגיגת הצריכה של האמריקאים בשנים האחרונות - כסף זול הוא פיתוי שקשה לעמוד בו. השאלה המעניינת יותר היא מדוע הסינים, וחבריהם במזרח הרחוק, חוסכים הרבה מעבר לצרכים של מדינותיהם. ההסבר המקובל עד כה היה שזוהי תגובה למשבר הפיננסי הקודם שהתרחש לפני כעשור. תושבי המדינות המתפתחות ראו את חסכונותיהם נעלמים במחי יד, והממשלות שלהם נאלצו להתמודד עם בריחת הון ועם מערכות בנקאיות שקרסו בן לילה. הלקח שלהם מהמשבר היה שצריך להגדיל בצורה ניכרת את חסכונותיהם, ולהחזיק אותם במדינות בעלות שווקי כספים מפותחים ונזילים, גם במחיר של תשואה נמוכה. עודף החיסכון של המדינות המתפתחות הוא למעשה מעין תעודת ביטוח כנגד משברים פיננסיים.

אולם מחקר חדש שפרסמה הלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER) בארה"ב מצביע על הסבר אפשרי אחר לחלוטין. שאנג ג'ין וואי – פרופסור למימון מאוניברסיטת קולומביה - וקסיובו זאנג – עמית מחקר במכון הבינלאומי לחקר מדיניות המזון – בדקו את השפעותיה הכלכליות של תופעה דמוגרפית שנקראת יחס המינים (Sex Ratio). יחס המינים הוא היחס בין מספר התינוקות שנולדים ממין זכר וממין נקבה. במצב נורמלי הוא כמעט שווה, אולם בשלושת העשורים האחרונים, עם התפתחותה של טכנולוגיית ההדמיה שאפשרה לדעת מראש את מין העובר, התחיל יחס זה להתעוות במדינות רבות. בסין למשל נולדים מעל 120 תינוקות זכרים על כל 100 תינוקות נקבות. תופעה דומה, קיימת גם בקוריאה ובמדינות אסייתיות אחרות. לתופעה זו של העדפת בנים זכרים ישנן תוצאות לוואי חברתיות וכלכליות. באזורים רבים בסין חיים מיליוני גברים צעירים שאינם יכולים להתחתן ולהקים משפחות. מחקרים הראו שההטיה ביחס המינים תורמת לגידול בפשיעה ובאלימות במדינות הרלוונטיות. מחקרם של וואי וזאנג התמקד דווקא בסוגיה כלכלית טהורה – הם בדקו את שעורי החיסכון במשפחות סיניות שלהן יש רק בן ביחס למשפחות שבהן יש רק בת. התוצאות המחישו באופן חד משמעי שמשפחות שלהן יש רק בן מגדילות את שעור החיסכון שלהן באופן ניכר על מנת להגדיל את סיכוייו למצוא כלה. עפ"י תחשיביהם כמחצית מהגידול בשיעור החיסכון בסין ב-25 השנים האחרונות נובע מההטיה ביחס המינים.

הסבר זה, מוזר ככל שישמע, ממחיש עד כמה המערכת הכלכלית העולמית מורכבת וכמעט בלתי ניתנת לחיזוי. תופעה תרבותית-דמוגרפית בסין ובמדינות המזרח הרחוק (העדפת תינוקות זכרים), בשילוב עם טכנולוגיה חדשה (אבחון מין העובר באמצעות הדמיה), הביאה לגידול ניכר בשעורי החיסכון שם. עודף החיסכון גלש למדינות המערב שתושביהם קפצו על המציאה ופתחו בחגיגת צריכה שהסתיימה במשבר כלכלי כואב שאת סופו עדיין איננו רואים.


שיתוף בפייסבוק -



רוצים לקבל את הסקירות והטיפים של INBEST באופן קבוע? השאירו פרטים וכנסו לרשימת התפוצה שלנו.

יש לכם שאלות? רוצים הבהרות לגבי נושא מסוים? כתבו לנו.

אנו עושים מאמץ להביא לכם סקירות וטיפים מקצועיים שיביאו לכם תועלת. עם כל זאת הסקירות והטיפים אינם מהווים המלצה להשקעה וכפופים לתנאי השימוש באתר INBEST.



INBEST מציע

















 
 
Copyright © 2007 Inbest