תרגום של קטע מהספר Rudi: In His Own Words - גדילה רוחנית

ערוץ ה- YOUTUBE של Rudi Movie Project

בהגוון ניטיאננדה
הסרטון שבקישור למטה הוא תיעוד נדיר של בהגוון ניטיאננדה, שצולם באשרם שלו בגנשפורי. הצפייה בסרטון עשויה להיות חוויה מוזרה לעיניים מערביות. מה המיוחד באיש הגדול הזה, שצועד מצד לצד עירום כמעט לחלוטין למעט חתיכת בד שמכסה את חלציו? בהגוון ניטיאננדה היה אחד מאותם מורים רוחניים נדירים שמכונים בהודו קדושים (Saints). לאנשים שגדלו בתרבות מערבית קשה להבין את משמעות המושג הזה. אנו מצפים ממורה שילמד אותנו ושיסביר לנו מה אנו צריכים לעשות. באופן פורמלי ניטיאננדה לא לימד דבר. הוא פשוט היה שם ואנשים הגיעו אליו על מנת להיות בנוכחותו. זוהי צורת לימוד שהייתה מקובלת בעבר, אולם בתרבות המערבית היא נשכחה כמעט לגמרי. עצם הנוכחות ליד המורה מאפשרת לתלמיד לקבל את האנרגיה שזורמת ממנו. האנרגיה הזאת מזינה את התלמיד ומאפשרת לתהליך הגדילה הרוחנית להתחיל בתוכו. רודי פגש את ניטיאננדה בחייו פעם אחת בשנת 1960. באותו זמן הוא תכנן לעזוב את ניו יורק ולעבור לניו זילנד, על פי הנחיית המורה שלו באותה תקופה – פאק סובוח. לפני המעבר לניו זילנד טס רודי להודו על מנת לסיים את כל עסקיו שם. במהלך שהותו בבומבי הוא התארח אצל ידיד וחבר לעסקים בשם ביבי, שהתחביב שלו היה למצוא יוגים ואנשים קדושים. ביבי הפציר ברודי להצטרף אליו לנסיעה לגנשפורי - כפר קטן סמוך לבומבי – על מנת לפגוש את בהגוון ניטיאננדה. פגישה זו, ששינתה לחלוטין את מסלול חייו של רודי, מתוארת בספרו של ג'ון מאן – Before the Sun: "יצאנו מהמכונית והלכנו לעבר בניין שהיה בנוי בפשטות; עברנו את הכניסה ונכנסנו לתוך חדר גדול שבו הקדוש קיבל קהל. מיד כשנכנסתי לחדר הוכיתי בתדהמה. אנשים הצטופפו בכל פינה של החדר במצב של היסטריה דתית. בחלק הקדמי של החדר ישב איש גדול ממדים, צבע עורו היה כהה, ונראה היה שהוא שקוע במצב של טרנס. חשתי תחושה של דחיה מכל הסיטואציה. מה יש לי, אדם מערבי מתוחכם, לחפש בסיטואציה המוזרה הזאת? האם ייתכן שלאיש הזה, שנראה בעיני מוזר לחלוטין, יש משהו בעל משמעות עבורי? היה נראה שהוא בכלל לא מודע למה שמתרחש סביבו. הדחף שלי באותו רגע היה לצאת מהחדר ולהסתלק מהמקום הזה. אולם למדתי כבר שלא לסמוך על התגובות האינסטינקטיביות שלי. ביבי ואני נשארנו בחדר וצפינו באנשים שזרמו אל האיש הקדוש על מנת לקבל את ברכתו או לשאול אותו שאלה. לאחר כמה דקות הובלנו, בניגוד לרצוני, לקדמת החדר. לפני שהספקתי להגיד מילה הציגו אותי בפני האיש הקדוש, שנראה אדיש לחלוטין לקיומי. נשאלתי אם יש לי שאלה אליו. הצלחתי לחשוב רק על דבר אחד; סיפרתי לו שאני מתכנן לעבור לניו זילנד בקרוב ושאלתי האם זה הדבר הנכון עבורי. למעשה לא ידעתי מדוע שאלתי את השאלה הזאת, מכיוון שכבר ידעתי את התשובה. תגובתו של האיש הקדוש הייתה בלתי צפויה. 'אתה מטורף לחלוטין,' הוא אמר לי. 'כל החלטה שתקבל תהיה שגויה. תחזור הביתה.' נדהמתי לגמרי מהתשובה. במכה אחת הוא חתך את המרקם של כל חיי. יצאתי מהחדר המום לחלוטין. בדרכנו חזרה לבומבי, ביבי שאל אותי מה חשבתי על בהגוון ניטיאננדה. לפני שהספקתי לענות הוא סיפר לי שניטיאננדה נחשב לגלגול של גאנש – האל דמוי הפיל במיתולוגיה ההינדית. 'מי זה גאנש?' שאלתי אותו, בעיקר כדי להסתיר את מצב ההלם שבו הייתי שרוי. 'זהו האל שאותו צריך לפייס לפני שמתחילים דברים חדשים,' ענה ביבי." שנה לאחר מכן הגיע רודי שוב לגנשפורי וגילה להפתעתו שניטיאננדה עזב את העולם והגיע למצב של סמדהי – עזיבה מודעת של הנשמה את הגוף. "כשקדוש גדול מת הוא נכנס למצב של סמדהי. זהו מעשה מודע. הגוף שלו מת, אבל הכוח שנמצא בנשמה שלו נשאר. קשה להבין את זה עד שלא מבקרים במקדש שלו. המהות הטהורה שלו נמצאת שם; כל החלל של החדר ספוג בה והיא מצלצלת באטמוספירה. כל מה שהייתי צריך לעשות היה להיפתח ולנשום אותה לתוכי." אולם המפגש הפיזי החד פעמי היה רק תחילת הקשר של רודי עם ניטיאננדה. את המפגש הרוחני ביניהם מתאר רודי בספרו "קניבליזם רוחני": "כשלושה חודשים לאחר שחזרתי מהודו ישבתי לי בשקט בביתי וצפיתי בתכנית בטלוויזיה. הסתכלתי במקרה על היד שלי וראיתי שזו איננה היד שלי, אלא היד של סוואמי ניטיאננדה. הייתי בהלם מוחלט, אולם שנים של עבודה עם כוחות ממקור גבוה לימדו אותי כיצד להפיק את התועלת המרבית מהתנסויות רוחניות. ניסיתי להתמסר לחוויה ממקום עמוק בתוכי, וכשעשיתי זאת הופיעה בפני דמותו המלאה של סוואמי ניטיאננדה. המאבק הפנימי בתוכי היה עצום. זאת הייתה התנסות מפחידה ובמקביל גם מאתגרת. כל העולם הפנימי שלי ניסה להיסגר ולמחוק את ההתגלות הזאת שהגיעה מעולם אחר. נאבקתי עם עצמי כדי להישאר פתוח ובמצב של התמסרות מוחלטת. כל חיי עבדתי למען התנסות מהסוג הזה; באותו רגע נזקקתי לכל הצורך שלי לגדול ולכל ההכשרה שרכשתי, על מנת להישאר פתוח. בהדרגה סוואמי ניטיאננדה התקרב אלי וניכנס לתוך הגוף שלי. במשך שלוש שעות לא הרגשתי את עצמי בכלל, אלא רק את נוכחותו של האיש הקדוש שהשתלטה עלי. זאת הייתה התנסות מפחידה מעין כמוה ורק האמונה העמוקה שלי מנעה ממני להילחם בה." זאת הייתה התנסות ראשונה מני רבות, שיצרה קשר רוחני עמוק בין רודי לסוואמי ניטיאננדה. במקביל רודי המשיך ללמוד אצל תלמידו של ניטיאננדה – סוואמי מוקטננדה. "בביקור הבא שלי בהודו שוחחתי עם באבא (סוואמי מוקטננדה) על ההתנסות שלי; סיפרתי לו על הקשר היומיומי שלי עם המורה שלו, סוואמי ניטנאננדה, ועל הקשר שלי אתו. הייתה זו ההתחלה אמתית של שינוי רוחני עמוק בתוכי. העובדה שהסוואמי הארצי קיבל אותי בעודי מלא בסוואמי הרוחני, ללא שום תחושה של תחרותיות, הביאה לתחושה עמוקה של אמון בתוכי." רודי הביא את ההוראה הרוחנית שקיבל מניטיאננדה לעולם המערבי. הוא עשה זאת באמצעות שיטת המדיטציה שאותה הוא לימד, ואותה מלמדים תלמידיו. שיטה זו מאפשרת לנו להיפתח ולספוג אנרגיה רוחנית (שקטי) ישירות לתוך ההוויה שלנו; תרגול המדיטציה לאורך זמן מביא לכך שתהליך של צמיחה רוחנית מתחיל בתוכנו.

דברים מפיו של רודי

מתוך:

 Rudi - in his own words;

Rudi - entering infinity.

לא באתי לכאן כדי לתת לכם תשובות. אני כאן כדי לתת לכם אנרגיה שבאמצעותה תמצאו בתוככם את התשובות שלכם ואת מה שאתם.

רוחניות זאת הדרך היחידה להתמודד עם החיים כמו שהם. כל דבר אחר משמעו להתחבא מהחיים.

אין דרך פשוטה. ישנה רק המודעות של העבודה, ולזה נדרש מאמץ עצום.

המורה הוא הכלי שדרכו אנחנו מקבלים תזונה ויוצרים קשר עם אלהים.

ישנן גישות רבות ליוגה. אנשים לומדים עם מורים שונים. אבל מורה אחד אינו הופך את המורה השני לפסול. תורה רוחנית הופכת לפסולה רק כאשר היא איננה עובדת.

תחושו את כוח החיים זורם לתוככם מהאטמוספירה: מהגשם, מהאוויר שמסביבכם, מהשמים שמעליכם, מהכוכבים מהירח ומהשמש. מכל דבר שקיים ומייצג אנרגיה.

מתחים הם בסך הכל אנרגיה תחת לחץ. זהו מזון רוחני חזק ביותר.

השאיפה שלי היא לגדול. זאת השאיפה היחידה שלי, וכל דבר אחר שקורה לי איננו משנה.

להיות מרוחק אין פירושו שאסור שיהיו לנו דברים; הכוונה היא לא להיאחז בשום דבר.

אם אינכם חזקים מספיק לתת אמון בחיים, אתם תהרסו את הקשר שלכם עם האנרגיה היצירתית. זה הדבר הפשוט ביותר בעולם. לתת לחיים לזרום מבלי להתערב בהם בכל צורה או דרך.

עליכם למות ולהיוולד מחדש כאן, על פני האדמה, מספר רב של פעמים. רק אז תוכלו להיפתח לפנימיות שלכם.

ככל שתגדלו יותר מבחינה רוחנית, תתרחקו יותר מהאדמה. תתחילו להבין שאין סוף ואין מגבלה. כאילו שאתם ממריאים בספינת חלל, אתם רואים את עצמכם מצטמצמים ולבסוף נעלמים לגמרי. ואז אתם בחלל – בחלל הפנימי העמוק.  זהו הנצח.

מתוך:

Spiritual Cannibalism.

הדבר היחידי בחיים שלי שהוא עקבי הוא השינוי.

אהבה היא אמון מלא וכניעה. רק באמצעות ויתור ממקום עמוק אנחנו יכולים למשוך לתוכנו את המרכיבים הגבוהים הדרושים להתפתחות שלנו.

אחד המחסומים העיקריים להתפתחות רוחנית הוא תחושת אשמה.

אתם חייבים למצוא בתוככם את הצורך העמוק והכנה לגדול.

כניעה פירושה להיפטר באופן רצוני מהמחשבות והרגשות שמפריעים למימוש הרוחניות שבתוכנו.

התוצאה של עבודה עמוקה היא להפוך כל דבר לעבודה.

זה בלתי אפשרי לשמור על הדימוי העצמי שלנו ולהגיע לעומק בעבודה רוחנית.

הרוגע והשלווה של המורים הגדולים אינם נובעים מאדישות, אלא מהבנה.

כאשר עובדים באמת, לא ניתן להתחמק משום דבר.

תהליך הגדילה איננו נתפס על ידי השכל. גדילה מתחילה בויתור על המחשבות.

גדילה רוחנית כרוכה בהרס האישיות. זוהי המלחמה החשובה ביותר שלכם, והיא לעולם איננה נפסקת.

החיים מביאים את הדברים החיוניים ביותר עבורכם כדי שתוכלו להתגבר עליהם.

המאבק לחיים פנימיים, ההתגברות על ההתנגדות לשינוי, זהו המאבק האמיתי לחיים או למוות.

גדילה רוחנית, כמו אהבה, יכולה להתקיים רק בחופש.

המורה הוא בשום פנים ואופן לא תחליף לאלהים.

מה שקובע את היכולת שלנו לגדול זאת לא הכמות שאנחנו מקבלים, אלא כמה אנחנו מסוגלים לקחת לתוכנו.

אתם עושים עבודה רוחנית על מנת לממש את הסיבה לחייכם על פני האדמה.